אם הייתם אצלי בהדרכה, והייתי מבקשת מכם לציין שלוש תכונות אופי שאתם אוהבים בילדיכם, האם הייתם יודעים לענות? היה לוקח לכם זמן רב, או שיכולתם 'לשלוף' אותן בקלות יחסית?
יש תקופות בהן הקשר בין ההורה לילד מתמצה כולו במאבקי כוח, מריבות, חיכוכים, חוסר הסכמות.. ואז יש קושי אמתי אצל ההורה 'לראות מעבר' , לראות את היופי של הילד שלו. זה מובן בהחלט. אתם נשאבים למתח ולמאבק והאנרגיה הזו משתלטת על כל מערכת היחסים שלכם עם הילד.
דווקא בזמנים כאלה, חשוב מאוד, לצאת לרגע מהמעגל הסגור הזה, ולקחת 'תצפית מהצד': קחו עשר דקות עם בן הזוג, או לבד, בסוף היום. כשאתם רגועים בשקט, וחישבו על הילד שלכם. עצרו לחשוב עליו באמת.
תחילה יציפו אתכם כל האירועים המרגיזים שהיו היום, ואתמול…מה הוא עשה לפני שהלך לישון, כמה כעסתם, או נעלבתם מההתנהגות שלו…. תנו לרעש הזה לרוץ כמה דקות בודדות ואז הפסיקו.
שאלו את עצמכם: אולי לא מהזמן האחרון, מה אתם אוהבים בילד שלכם? תכונות? התנהגויות, או סתם מאפיינים שאתם אוהבים בו. המיקוד של המחשבות שלכם צריך להיות מוסט לכיוון החיובי והאהוב בילד שלכם. זו הדרך היחידה להתחיל לצאת 'מהלופ'. יציאה 'מהלופ' מתחילה מחשבתית ובעקבותיה יכולות להגיע בחירות התנהגות שונות שלכם שמחלצות את מערכת היחסים מהמאבק.
חישבו על רגעים מצחיקים שלכם ביחד, על רגע שחשתם גאווה, על מה אתם נהנים לעשות עם הילד שלכם ואם אתם לא זוכרים מהזמן האחרון, העלו בתוככם זיכרונות מהנאה שהייתה לכם אתו בעבר. היזכרו מה אהבתם בו פעם והחיו את הרגש הזה שוב מחדש בלבכם. התאמנו בכך כמה ערבים עד שמבט העיניים שלכם ישתנה וגם ילדיכם יראה בו משהו אחר. הוא יוכל לראות מבט שלא עוד אומר 'נו, מה כבר תעשה עכשיו שעומד להכעיס אותי??", אלא מבט אוהב, מכבד, של אדם שמאמין בו ורואה את הטוב.
אני לא טוענת שזה קל. זה ממש לא. אבל זה הכרחי כדי להתחיל לשנות את התחושה שלנו על הילד שלנו, כדי לחלץ את הקשר שלכם מהמעגל הסגור והמכאיב אליו הוא נכנס.
רק אתם אחראים, ורק אתם יכולים להוציא את הקשר מהפלונטר שהוא נכנס אליו גם כשזה נראה כמעט בלתי אפשרי.
כל הזכויות שמורות לנעמה וקסמן