ילדים מתלוננים על שעמום. כמה שהורים לא אוהבים לשמוע את זה! הורה חושב בליבו- "למה משעמם לו? האם הוא אינו יודע להעסיק את עצמו? והרי יש לו כל כך הרבה צעצועים…אולי אני אמור להעסיק ולבדר אותו בכל רגע נתון על מנת שלא יחוש משועמם??"
אז בואו נעשה סדר- הורה אינו אמור להוות צוות הוואי ובידור ולמלא את זמנו של הילד בתוכן בכל רגע נתון בחייו. השעמום שחש הילד אינו מעיד בהכרח על חסך כלשהו- לא בצעצועים, לא בתחומי עניין של הילד, לא בחוסר יכולת של הילד לשחק לבד…שעמום הוא חוויה טבעית שקיימת אצל כולנו- גדולים כקטנים והיא טבעית ומוכרת.
ופה אולי החידוש- בעיניי (ואף יש מחקרים שונים שמעידים על כך) השעמום הוא חשוב .בתוך מרחב השעמום נבנים דברים שאין דרך לבנותם כשהזמן מלא בעשייה . הילד שוהה בזמן הנתון וממלא את השקט במחשבות…דמיון…מגיעים רעיונות חדשים…רצונות עולים…זיכרונות ורגשות צצים….
השקט מאפשר קיום יצירתי שלא מתאפשר בכל מצב אחר. עולמו של הילד מתרחב בתוך המרחב הזה ודקות אלה הן יקרות ממש.
איך אתם מסתדרים כשאתם חשים שעמום? האם אתם רצים למלא אותו בעשייה? בשיחה? בשינה? האם נעים לכם להשתעמם או שאתם נלחצים מהמעמד ובורחים ממנו למקומות אחרים- העיקר למלא את השקט שנוצר?
חוויית השהות ברגע נתון, פותחת דלת קסומה ונסתרת. ניתן לחמוק ממנה בקלות, בעיקר בעולם המבוגרים העמוס מטלות , מחויבויות וחוסר זמן. אך זה חבל. הריצה המתמדת מפספסת את הרגעים בהם ה "כלום" הופך ליצירה של משהו חדש.
אני ממליצה לאפשר לעצמכם רגעים ספורים כאלה ביום / בשבוע: ישיבה ללא מעש, ברקע מוסיקה או שקט מוחלט והקשבה פנימה. בלי תזוזה , בלי ציפיות מהזמן הזה, פשוט- להיות בכלום. תתפלאו. יש בזה מנוחה, לפעמים הרפתקה, לפעמים אוורור רגשות, לפעמים סתם בהייה. אלו רגעים קסומים שלא כדאי לבטלם בהינף יד אלא להיפך.
אפשרו במודע גם לילדכם את הרגעים הללו: השתדלו לא לרוץ ולמלא להם את השעמום, השאירו אותם לשהות שם. אם יהיה להם קשה מדי, הם ימצאו את הדרך למלא את הזמן בעצמם- ישחקו במשחק כלשהו, יציירו, ידפדפו בספר. נהדר! זוהי למידה משמעותית, אל תמנעו מהם אותה.
חישבו לרגע על רעיונות יצירתיים גדולים שצמחו בהיסטוריה: כמה זמן מחשבה היה לילדים ולמבוגרים בעבר- בזמן שקוטפים יבולים בשדה, בזמן שמבשלים על המדורה מאכל, בזמן שמכבסים בנהר, בזמן שנוסעים שעות רבות לכל מקום…. זמן פנוי למחשבה, יצירה, תהייה , המצאה! היום הילדים ממלאים כל רגע במסך. מחקרים מראים כי בהייה היא משמעותית לפיתוח הדמיון והיצירתיות במוח. נכון, זה לא קל לעמוד מול הילדים כשהם מתלוננים על שעמום וכמובן שלא צריך לייצר אותו בכוח, או תמיד, ברור שניתן לכוון אותם או לפעמים למלא להם את הזמן. אבל שימו לב לאפשר להם גם רגעי בהייה ושעמום: כמה דקות אחר הצהריים, בזמן נסיעות באוטו (בשביל מה צריך נייד בזמן נסיעה באוטו? זה ה- זמן להביט החוצה, לראות את הנוף, לחשוב מחשבות, לדבר עם ההורים, לספר מה חדש.. ולהשתעמם! זמן יקר ונהדר!) , בזמן שמחכים בתור בחנות, בזמן שצועדים ברגל לגן שעשועים (שמתם לב כמה ילדים צועדים עם הנייד ביד?? זה גם מסוכן וגם מיותר!) ועוד.
אין צורך להיבהל כשילדכם בא אליכם בתלונות על שעמום. הבינו שזה מתסכל אותו, תנו חיבוק לעידוד והשאירו אותו להשתעמם עם עצמו. במהרה הוא יגלה עולם פנימי שלם, אם רק ניתן לו!